כנחשון בן עמינדב בזמן קריעת ים סוף, ד"ר ואקי לא היסס לקפוץ ל"מים העמוקים", ולאחר עבודה מקיפה ויסודית מציג בפנינו עתה פסיפס מרתק של דיני הראיות בישראל

 

המלומד ג'רמי בנתהאם עמד בכתביו על נחיצותן של הראיות בהליך השיפוטי וראה בהן ערובה למשפט צדק:
"Evidence is the basis of justice: exclude evidence, you exclude justice"

דיני הראיות במשפט הישראלי הם חובקי עולם. מקורותיהם שזורים בחקיקה אנגלית נושנה, בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון ומיעוטם בחקיקה ישראלית מקורית. חסרונו של קודקס חקיקתי סדור שיקבץ את כל רסיסי המקורות לכדי יצירה אחת קוהרנטית, מורגש בכל היבט של דינים אלו.
גם האקדמיה הישראלית, למרבית הצער, הזניחה באופן יחסי את דיני הראיות. זה שנים רבות שלא היה בנמצא מקור אקדמי עדכני אחד המציג כתיבה הוליסטית, ביקורתית ומעמיקה של כל המכלול של דיני הראיות עד שבא ספרו של ד"ר יניב ואקי ומילא את החלל זה.

כנחשון בן עמינדב בזמן קריעת ים סוף, ד"ר ואקי לא היסס לקפוץ ל"מים העמוקים", ולאחר עבודה מקיפה ויסודית מציג בפנינו עתה פסיפס מרתק של דיני הראיות בישראל. ד"ר ואקי אינו מותיר אבן אחת בלתי הפוכה; כתיבתו קולחת, נהירה ושווה לכל נפש. בסוגיות השונות של הספר מוצגת בפני הקורא ראייה מרחבית המנתחת כל סוגיה במשקפיים ביקורתיים, תוך שילוב דוגמאות מעולם המעשה, דיון בהצדקות תיאורטיות, ניתוח כשלים בדין המצוי, הצעות לדין רצוי והיקשים מתחומי משפט אחרים.
​
בכך מעשיר ד"ר ואקי את הקורא בידע ובניסיון שצבר הן כחוקר בעולם האקדמיה והן כפרקליט ומנהל בכיר בפרקליטות המדינה. שילוב מבורך זה של פרקטיקה ואקדמיה מביא בפני הקורא, מחד-גיסא, ניתוח עדכני של הפסיקה ושל הדין המצוי בכל סוגיה וסוגיה, אולם מאידך תמונה רבגונית המביטה, ממעוף הציפור, על המכלול. לצד ניתוח ספציפי של כל סוגיה וסוגיה בדיני ראיות, מציג ואקי תוך שהוא מלהטט בין כובעו הפרקטי והאקדמי, את השתלבותה של לבנה זו במבנה הכולל של דיני הראיות.

אם לא די בכך קיימת התבוננות בספר על דיני הראיות כמערכת כוללת, והאופן בו הם משתלבים עם תחומים אחרים של המשפט, כגון: דיני עונשין, המשפט הציבורי, סדר הדין הפלילי, סדר הדין האזרחי ועוד. בכך באה לידיי ביטוי ייחודיותו של ספר זה. דיני הראיות, ככל תחום משפטי אחר, הם חלק אינטגראלי של שיטת המשפט הישראלית כולה. הם מהווים לבנה אחת המרכיבה, יחד עם חברותיה, את היכל המשפט הישראלי.

הספר כולל חידושים נחשוניים רבים. אציין רק מקצתם. כך, לדוגמה, כולל הספר בפרק 3 שבו התבוננות חוקתית מאלפת על דיני הראיות. קיימת גם התייחסות חדשנית וכוללת לנושא שחשיבותו הולכת וגוברת, של ראיות דיגיטליות; דיון מקורי וראשון מסוגו מקיים המחבר בנושא הרגיש של ראיון עדים אשר נערך על-ידי התביעה הכללית לפני עדותם במשפט; ועוד
אך בסופו של דבר יתרונו וייחודו של הספר הוא במכלול. סוף-סוף ספר העוסק בדיני ראיות בישראל על כל פרטיהם, ברמת במאקרו והמיקרו, המצוי והרצוי, התיאוריה והמעשה.

הספר מעשיר, אפוא, את המשפט הישראלי בכלל. אין בליבי כל ספק, כי הוא עוד ישמש את בתי המשפט בישראל, ובכלל יסייע בידו של כל מי האוחז בו לפיתוח משמעותי של דיני הראיות.

דורון מנשה הוא פרופ' חבר בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה. תחום התמחותו הוא דיני ראיות.
תאריך: 30/10/2020

​

​

​

​